מודעות פונולוגית / מאת כבי סולקובסקי, מורה להוראה מותאמת

מהי מודעות פונולוגית? מדוע היא תנאי לקריאה?

איך אתם כהורים יכולים לפתח אותה אצל ילדכם בקלות במהלך היומיום העמוס?

בשלב מסוים בתהליך התפתחותו של הילד, המח מתחיל לזהות שמילה אינה מורכבת מצליל אחד ארוך אלא היא בנויה מרצף של קולות, לדוגמא: המילה מתנה מורכבת מהצלילים מָ-תָ-נָה. זוהי מודעות פונולוגית – מודעות לצלילים שבמילה (פונולוגיה= תורת הצליל).
ההבנה הראשונית הזו היא השלב הבסיסי ביותר בתוך מודעות פונולוגית.

בשלב הבא צריך הילד לדעת לחלק בעצמו את המילים לצלילים (=להברות), לבודד כל צליל שבמילה בפני עצמו ולזהות אותו. רמה גבוהה יותר של פירוק היא לחלק את המילה לצלילים הקטנים ביותר הנקראים פונמות: מְ/ ָ /תְ/ ָ /נְ/ ָ ה.

במודעות פונולוגית ישנם מיומנויות נוספות כמו: היכולת לבודד את הצליל הראשון/האחרון במילה, אנליזה וסינתזה (פרוק והרכבת מילים), השמטות של הבהרות במילה, מניפולציות ועוד.
מיומנויות אלו הן גם נרכשות וניתן לפתח אותן. בגני הילדים עובדים עם כלל הילדים על מודעות פונולוגית כהכנה לכיתה א’. ילד המתקשה מעט עלול שלא לפתח מיומנות זו יחד עם שאר חבריו וכך עלול להיווצר פער בינו לבינם.

בלי מודעות פונולוגית אין קריאה.

הקריאה מבוססת על היכולת לתרגם את הסימנים הכתובים -שהם האותיות- לצלילים (לקדד גרפמה לפונמה).
לדוגמא: כשאנו רואים את האות מ המח שלנו הופך את הסימן החזותי שאנו רואים לצליל M שאנו מכירים מהשפה הדבורה, וכשאנו רואים את סימן הניקוד ָ  המח מתרגם את הסימן הכתוב- לצליל A. המח מחבר את העיצור מ ואת התנועה ָ להברה אחת מָ ולאחר-מכן מחבר את כל ההברות למילה אחת מָתָנָה.

קושי עם מודעות פונולוגית עלול לנבא קושי ברכישת הקריאה והכתיבה מכיוון שתהליך הקריאה מחייב זיהוי והבחנה לכל הצלילים שמרכיבים את המילה, יחד עם הבנת הקשר בין צלילים אלה לבין הסימן החזותי שמייצג אותם.

איך אתם כהורים יכולים לפתח מודעות פונולוגית אצל ילדכם?

פשוט מאד. בזמן שאתם עומדים בפקק/ מבשלים/ מחכים עם הילד בתור לרופא או סתם בכמה דקות במהלך היום הציעו לו לשחק ב”משחקים של מילים”, וכך מלבד שעת איכות עם ילדכם תוכלו לפתח בו מיומנות בסיסית וחשובה זו.

בכל המשחקים יש להסביר ולהדגים לילד עד שיבין את עקרון המשחק, להתחיל ממילים קלות ובהדרגה לעלות את הקושי.

  • ההורה אומר מילה כלשהי ועל הילד לזהות את הצליל הפותח, לדוגמא: דֶשֶׁא- הילד צריך לומר דֶ (רמה קושי גבוהה יותר לומר- דְ).
  • מחליטים יחד על צליל מסוים, לדוגמא: בָּ וצריכים לומר מילים שונות המתחילות/מסתיימות בצליל זה: בננה, בלון.
  • ההורה/ הילד אומר מילה, ועל השני לזהות את הצליל הסוגר שלה (האחרון) ולומר מילה המתחילה באותו הצליל וחוזר חלילה, לדוגמא: גשם– מכונית – טלפון. (כמובן שאותיות הנשמעות אותו דבר ושונות בכתיב מתקבלות במשחקים אלו כיוון שהם שמיעתיים בלבד, לדוגמא: דלק-כבש)
  • ההורה שואל את הילד: “האם במילה שָׁלוֹם יש את הצליל בִּ? והאם יש את הצליל מָ? ואת הצליל מְ?”.
  • ההורה אומר: ” סֶדֶר בלי סֶ- מה נשאר” – הילד: “דֶר”.
  • ההורה אומר: ” המילה אִישׁ- אם נחליף את אִי ב חִי, מה נקבל?”- הילד: “חיש”.

יש להדגיש! שפעילויות אלו אינן מהוות תחליף לטיפול בעיות מודעות פונולוגית כאשר ישנה לקות או קושי משמעותי.
במקרה כזה יש לגשת לטיפול אצל מורה להוראה מותאמת או קלינאית תקשורת.

נשמח לייעץ ולכוון בכל התלבטות ולענות על כל שאלה.

השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם בהקדם!

כתובת

אלעד

טלפון

074-704-8558

מייל

info@merkazmuchanim.co.il

פייסבוק

מוכנים להצליח - ליאת בן משה